להיות אדם רגיש בעולם

לא פעם שמעתי ממטופלים את המשפט "הלוואי ולא הייתי רגיש כל כך"

התסכול שכל דבר נוגע בי, חודר אותי, פוגע בי 

כשאני מרגישה בעוצמה יותר גבוהה את העולם מאחרים

וכשדברים נשארים איתי, אני לא תמיד מצליחה לעבור הלאה ונשארת קצת תקועה.

בעולם מהיר שמטפח איכויות של חוזק, קשיחות וחוסן עולה הרושם כי רגישות היא לא תמיד דבר חיובי. וזה כמובן מבלי להיכנס להיבטים חברתיים ולמי מותר להיות רגיש (ועד כמה) לבנים או לבנות (זה כבר סיפור אחר שגם עליו אפשר להרחיב).

אך מה אם הייתי כותבת שרגישות היא לא חולשה אלא כוח שמחכה להתגלות?

מיהו האדם הרגיש מאוד?

ההערכה היא ש- 1 מתוך 5 אנשים יכול להיות מוגדר כאדם רגיש מאוד.

להיות אדם רגיש יכול להציב המון אתגרים בחיים. אדם יכול להרגיש המום ומוצף מרגשותיהם של אחרים, לחוש קושי בהצבת גבולות או להיות מושפע מביקורתיות ורגשות שליליים של האחר. 

בנוסף, רגעים בהם נפגענו בילדות המוקדמת מתוך רגישותינו יכולים להותיר סדקים וכאבים שאנו נושאים אותנו בחיים הבוגרים מתוך רצון להרחיק ולא להרגיש.

כי להרגיש= להיפגע

הרגישות יכולה להחוות כמצע פורה לפגיעה ולחוויה של התקפה וחוסר שליטה.

כשאדם רגיש מאוד פוגש חווית חוסר ביטחון או חוסר מוגנות בעולם המופע החיצוני יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות החל מסערה חיצונית ועד סגירות והתכנסות.

מצד אחד יכולה להתעורר תחושה שהכל עולה על גדותיו, סערה רגשית מדברים שעלולים להרגיש קטנים לאחרים ותחושות נוספות כמו חרדה, מתח, עוררות פיזית ורגשית גבוהה לצד חוסר שליטה גדול. מנגד, יהיו כאלו שירגישו צורך לכבות ולהקהות חושית ורגשית הכל. אין מדובר בפעולה רצונית הרבה פעמים, אך הגוף זוכר ויודע שכשאני מרגיש יותר מידי, אני נפגע ועל כן- אולי עדיף פשוט לא להרגיש. גם כאן יכולות להתלוות תחושות נוספות כגון דכדוך, חוסר טעם וחשק או הימנעות ממפגש עם אנשים או אירועי חיים מעוררים. שני המצבים מתארים קטבים רגשיים וכל אחד יכול למצוא את עצמו מתחבר לחלק או על רצף רגישות רחב שהחיים מזמנים.

במידה מסויימת כולם נמצאים על רצף הרגישות. השאלה האם אנו מצליחים לראות את האיכויות ואת הטוב שיש בה והאם במקום לראות אתגרים אלו כפגמים ניתן להביט בהם כהזדמנות לצמיחה ולגילוי עצמי.

אם כן, רגישות היא לא רק להיות מושפע בקלות מגירויים או רגשות חיצוניים. מדובר במודעות מוגברת וחדות חושית המאפשרים לך להתחבר באופן עמוק לעולם. היא מאפשרות להרגיש חוויות באופן רחב בעוצמה ובעושר. למשל מפגש קרוב עם הטבע, עם אדם קרוב או אירוע נעים שהייתי בו. אנשים רגישים מצליחים ליהנות מדברים מאוד קטנים שיכולים לרגש ולשמח.

לעיתים הרגישות מביאה אתה יצירתיות גדולה ולבוא לידי ביטוי במגוון דרכים כמו אומנות, מחקר, המצאה, יזמות וחדשנות ובעצם כל דבר שמאפשר ליצור ולפעול מתוך מה שאני קולט וחווה את העולם באמצעות החיבור לחלקים עדינים ורגישים.  

רגישות יכולה לקדם מפגש וחיבור אנושי ולייצר חוויות מזינות ומקרבות במערכות יחסים. מתוך רגישות וחיבור לתחושות ורגשות שקיימים בי, גדלה היכולת להיות בחיבור לכאב וחמלה לצרכי האחר ופעמים רבות גם היכולת להושיט לאחר יד לעזרה ולתמיכה. 

בעיניי רגישות היא מתנה גדולה, יש בה יופי וערך כל כך חשובים לעולם.

הכוח האמיתי הוא ללמוד להתיידד עם הרגישות. בכדי להתיידד יש צורך במנגנון ויסות, מן חיבור לבורר ווליום שיאפשר לנו להתכוונן מחדש בהתאם לסיטואציה. הידיעה שיש לי אפשרות לווסת אל מול הווליום המשתנה של המציאות מעוררת תחושת שליטה.

המשמעות של זה היא להכיר רגישות שקיימת בי, לתת לה מקום, להבין את הצורך שלה ואיך אוכל להגיב באופן מתאים ומווסת- באופן שלא נמנע לחלוטין מלהרגיש מחד, ומנגד באופן שלא מציף אותי כל פעם ומותיר אותי פגועה.

ישנם מצבים בהם נדרשת התייחסות נוספת. במידה והרגישות התעצמה בעקבות אירועים מתוך ההיסטוריה האישית ואולי אף מתוך טראומות מהעבר. עיבוד של אותם אירועים יוכל לסייע בהפרדה בין אירועי עבר כואבים לבין רגישותכם כיום.

בתקווה לשאוף להבנה שמותר לי להרגיש. להבין שאני יכולה להפיק מכך הרבה, ולצד זה אני גם שמורה ומוגנת. זה יזכיר שוב ושוב שהפצע לא מנהל אותי. הרגישות קיימת בי והיא ניתנת להכרה וויסות.