מה הקשר בין הצלחה ותבניות חשיבה?

מתי נכשלתי בפעם האחרונה?

מה הכישלון שלי הגדול ביותר שזכור לי? 

אולי נמנעתי מלנסות שוב פעם?

אולי בכלל אני חושב שאנשים מצליחים לא מתמודדים עם כישלונות, כי הצלחה מגיעה לבעלי כישורים ויכולת מולדים.

כל אחד מכיר את האופן שהוא מגיב להצלחות ולכישלונות בחייו, כמה הוא נמנע מלנסות וכמה הוא מאמין בעצמו וביכולות שלו. סגנונות אלו משפיעים פעמים רבות גם על הדרכים שבהם נפעל בחיים ויותר מכך ולא פחות חשוב- כיצד נרגיש ואיך נסביר לעצמנו מה שקרה ואלו בתורם ישפיעו על הערך העצמי בפרט ועל איכות החיים בכלל.

תבנית חשיבה מקובעת פעמים רבות עומדת בדרך של התפתחות ושינוי. האמונה שהתכונות שלנו קבועות ובלתי משתנות. שהצלחה היא בזכות כישרון, והכישלון מעיד על מי שאתה. על כן, כישלון הוא תמיד חוויה שלילית. תבנית חשיבה זו יוצרת צורך תמידי להוכיח את עצמנו כל הזמן. אם עלי להוכיח כל הזמן שאני טוב מה זה אומר אם לא אצליח? יש פחד מלהיכשל וגם אם "הצלחתי", עלול להתעורר שיתוק ופחד מלזוז כי אולי גם זה יוביל לכישלון.

תבנית זו מביאה לעיתים לתחושת אשמה גדולה, דכדוך ובושה. לעיתים החשש מלנוע נובע מתוך הפחד שבמקרה של אי הצלחה לא יראו שנכשלתי. 

תבנית חשיבה מתפתחת אומרת כי יש ביכולת שלנו לפתח כל דבר ושאנו יכולים להחליט מהו הדבר שאנו רוצים לעשות. בתבנית חשיבה זו יש מקום לשינוי אבל אדם צריך להחליט באיזה כיוון ירצה להשקיע את מאמציו בכדי שהשינוי יהיה המיטיב והרצוי ביותר. כלומר, עם רצון ומאמץ הכל אפשרי.

כשבעלי תבנית חשיבה מתפתחת יפגשו בקושי הם כלל לא יגדירו אותו ככישלון, אלא יראו בכך הזדמנות ללמידה והתפתחות. זאת מתוך הבנה שעליהם להמשיך להתאמץ, להתפתח ולגדול. זה לא ישפיע על הערך העצמי שלהם והם לא ירגישו שזה מעיד עליהם ועל היכולות שלהם משהו.

אמנם לאנשים יש נטייה לתבנית חשיבה מסוימת, אבל יהיו אנשים שבתחומים שונים יהיו להם תבניות חשיבה שונות. למשל, אדם יכול לחשוב שהאינטליגנציה שלו ניתנת לשינוי ויכול להמשיך לפתח ולטפח אותה. לעומת זאת, בתחום אחר כמו במוזיקה תהיה תבנית חשיבה מקובעת. כי לדעתו יכולת מוזיקלית היא מולדת ואו שאדם יש לו חוש מוזיקלי או שלא. 

לתפיסתי אפשר להשית את התפיסה המתפתחת על כל תחום בחיים כך שעצירה לא תתורגם ככישלון אלא כהזדמנות להתבוננות, טלטלות יחוו/יורגשו אבל לא יקריסו. מתוך אמונה שלא נידונתי להיות לא טוב בדבר מסוים.

כמו כן, חשוב להבין שמאמץ הוא בהחלט מרכיב מרכזי בהבאת שינוי, אי אפשר לעשות שינוי ללא מאמץ לאורך זמן. אך צריך לזכור שזה לא הדבר היחיד. לאנשים יש אפשרויות והזדמנויות שונות וגם משאבים שונים: מצב כלכלי, השכלה, מערכת סביבה תומכת ולפעמים גם מזל. כל אלו יכולים לסייע בהתמודדות ממושכת ולקצר את הזמן להגעה למטרה. ולכן בהחלט מאמץ הוא לא הכל, ולא כל המאמצים שווים. בנוסף, לא מחייב שכל מה שיכול להשתנות חייב להשתנות. יהיו פעמים שנאלץ להשלים ולקבל את מה שלא ניתן לשנות.

הגישה שנאמץ תשפיע באופן ישיר על האופן שבו נתנהל בעולם.

מטרתי בכתיבה זו היא לא בהכרח גיוס הכוחות לעבר הצלחה והגעה להישגים, אלא יותר הרחבת הידיעה על תפיסה שמאפשרת תנועה והתפתחות. כלומר, מימוש מלוא הפוטנציאל שלי ללא מפח נפש על אבנים ובורות שאנו פוגשים בדרך. פעמים רבות אנשים מצליחים שהגיעו

לתפקידים בכירים- מנהיגים, מוזיקאים גדולים, ספורטאים אולימפיים, חוקרים ועוד רבים לא תמיד חתרו למקום שהגיעו. הכוחות והגישה שאימצו אפשרו להם לשאת בקלות את מה שמגיע מבלי שיפוט עצמי או הלקאה כשעמדו מול חוסר הצלחה.

ולכן, עלינו לזכור שביכולת זו אורך הרוח מתחזק, איכות החיים משתפרת ויש יכולת ליהנות ממסע החיים שמזמן לנו גם הצלחות וגם כישלונות.